יום 23 –  יצאתי ב 8:00 בבוקר ממאסורי,המנוע קר מצינת הבוקר ואני משייט דרך הערפל הסמיך לדרה דון הנמוכה,

יוצא מהעיר וממשיך בדרך הראשית ומפספס את הפניה, ממשיך עוד כמה קילומטרים עד שאני קולט שאני לא בכיוון.

אני מחליט לנסוע מדרך אחרת. אני נוסע בגשם ומבעד למשקף הרטוב אני רואה את רכס ההרים שאני צריך לחצות מימיני. בשעות הצהריים המאוחרות חציתי את "נאהן" היישוב האחרון לפני האגם. הכביש שמקשר בין נאהן לאגם הינו כביש בוצני וצר שתהום מאיימת מצד שמאלודרדרות בולדרים מאיימות מצד ימין. אני נוסע במהירות ממוצעת של 10 קמ"ש מנסה לאזן את האופנוע הכבד בנסיעה בבוץ , משימה לא פשוטה בכלל כשהנוף כל כך מדהים.

בדרך נתקלתי גם במקדש קטן באמצע מפל..

אגם רנוקה המוקף ג'ונגלים נקרא על שם האלה רנוקה, שוכן בגובה 672 מטר מעל פני הים ובעל היקף של  3214 מטר, האגםהינו הגדול ביותר בהימצ'אלפארדש. האגם וסביבתו מוגדרים כשמורת טבע וגן חיות קטן מקיף את האגם.

הגעתי לאגם ולקחתי חדר במקום במלון היחידי שהיה שם וגם הייתי התייר היחידי שהיה שם. (1300 רופי). הורדתי את הבגדים הרטובים והתקלחתי זריז, נשאר לי שעה וחצי של אור אז החלטתי לצאת לסיבוב בשביל שמקיף את האגם. השמש נמוכה ומאירה את האגם באור רך וכתמתם, מעולה לתמונות. הספקתי לראות בגן חיות דובי הימליה, אריה ולביאה, צבי מנוקד, קופים קופצים חופשי בין צמרת העצים ומיליון פרפרים בכל פינה.

אני חוזר חזרה למלון בדיוק שכבר מתחיל להחשיך מידי, אוכל ארוחת ערב טפלה ומתיישב במרפסת של החדר שצופה לאגם. אני מסתכל לשמיים ומתבונן בלהקות העטלפים היוצאים מהג'ונגל לציד הלילי שלהם. לאט גם להקות יתושים ממלאים את הגוף שלי עקיצות ואני פורש למיטה.

יום  24  – 8:00 בבוקר ואני שוב על מסלול המקיף את האגם מצויד במצלמה סטילס ווידאו מוכן לצוד תמונות נוף ובעלי חיים

אחרי סשן הצילומים נסעתי לכפר קטן קרוב לקנות שמן מנוע לאופנוע ולהוציא כסף. שחזרתי למלון התייעצתי עם האנשים שעבדו במלון מה הדרך הטובה ביותר לנסוע לשימלה (Shimla) והוא המליץ לי לא לנסוע דרך הקיצור דרך כי הכביש משובש ומלא אבנים ולקחת את הדרך הארוכה יותר, תשובה שכמובן לא אהבתי. אני ממלא שמן באופנוע ומתכונן לנסיעה מחר.